שמות פרק ג'

מאת: הרב איתי הלוי

פש(ו)ט הפרק:
מצב בני ישראל במצרים הולך ונהיה קשה מיום ליום. בצר להם זועקים בני ישראל אל ה' שיושיעם ויצילם משעבוד מצרים. זעקתם הגדולה נשמעת בשמים. ה' זוכר את בריתו עם אבותינו הקדושים ומכוח זיכרון זה מתחילה גאולת מצרים.

משה, שנשאר בינתיים במדין, יוצא למדבר כדי לרעות את צאן יתרו חותנו. הוא מגיע לסביבות הר סיני ושם מתגלה אליו מלאך ה' מתוך שיח סנה הבוער באש. משה שם לב למראה מיוחד המתגלה לעיניו; סנה הבוער באש אך לא נשרף ולא נאכל. משה מתקרב לסנה כדי להבין את פשר המחזה ואז קורא לו ה' מתוך הסנה

ואומר לו "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא". משה מבין שיש כאן גילוי אלוקי ומסתיר את פניו מתוך יראת שמים גדולה. ה' פונה למשה ואומר לו שסבלם הגדול של ישראל במצרים גלוי וידוע לפניו, ושצעקתם הגדולה פועלת בשמים. מכוחה של צעקה זו ומכוחה של ברית האבות מבטיח ה' להציל את ישראל מיד מצרים ולהביאם אל ארץ זבת חלב ודבש. לאור זאת מבקש ה' ממשה להיות שליח להוצאת בני ישראל ממצרים. משה בענוותנותו תמה על ההצעה ואומר 'מי אנוכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים'. ה' מבטיח למשה כי ההשגחה האלוקית תלווה אותו בכל דרכיו ומכוחה יצליח בשליחותו הגדולה שתביא לבסוף את ישראל לקבל את התורה בהר סיני. משה שואל את ה' מה יאמר לבני ישראל אם ישאלו אותו מה שמו של אלוקיהם. ה' עונה שיאמר להם ששמו הוא 'אהיה אשר אהיה' [שם המבטא את הדאגה האלוקית לישראל ואת שותפותו עמהם בכל צרותיהם]. כמו כן יאמר להם שהוא אלוקי אברהם יצחק ויעקב שבא להוציאם ממצרים. עוד מצווה ה' את משה לאסוף את זקני ישראל, לספר להם על התוכנית האלוקית, ולאחר מכן לבוא יחד עמם לפרעה ולדרוש ממנו לאפשר לישראל לצאת למדבר לשלושה ימים כדי לעבוד את ה'. ה' אומר למשה שבתחילה פרעה לא יסכים אך בעקבות סירובו יעשה ה' נסים גדולים במצרים ולאחריהם ישלח פרעה את העם. עוד מבטיח ה' למשה שכאשר יצאו בני ישראל ממצרים הם לא יצאו בידיים ריקות. עתידים הם לצאת ברכוש גדול של כלי כסף וכלי זהב ובגדים שיתנו להם שכניהם המצריים.

מעמיקים מבט:
עניינו המרכזי של הפרק הוא הבעת הרצון האלוקי להוציא את ישראל ממצרים. רצון זה נובע מאהבת ה' לישראל ודאגתו להם. 'ראה ראיתי את עוני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשׂיו כי ידעתי את מכאוביו'. בני ישראל בנים הם לה' וכשהם שרויים בצער גם בשמים יש צער גדול. עם ישראל עתיד להיות מופקד על הארת האור האלוקי בעולם. ללא עם ישראל אין יכולת לאמת האלוקית להופיע במציאות, וכאשר נמצאים ישראל בצרה מעוכבת הטובה מלבוא לעולם. דבר זה גורם  להשתתפות אלוקית בסבלם של ישראל. רק אם תסיר מעליה האומה הישראלית את עול השעבוד ותצא לחירות, רק אז תוכל היא לקבל את התורה בהר סיני ולשאת בגאון את דבר ה'. או אז תשוב השמחה האלוקית לשרות בעולמות כולם. 

זו גם הסיבה שגאולת מצרים מתחוללת מכוח האבות. אבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב, הם  הגרעינים הראשונים של האומה הישראלית. הם הדוגמאות הראשונות עלי אדמות לחיי מוסר וצדק עליונים, לחיי אמת וטוהר המידות. האבות והאימהות, כל אחד לפי אופיו, הם שהנחילו לנו את ה'גֶנים' הישראליים המיוחדים, אותם גֶנים שאפשרו לנו להחזיק מעמד גם בתוך המציאות הכמעט בלתי נסבלת של גלות מצרים. התכונות הישראליות שהורישו לנו האבות מושרשות בנו עמוק וחזק כל כך עד שאי אפשר לטשטשן או לבטלן מתעודת הזהות שלנו, והן שעמדו לנו גם בשעותינו הקשות ביותר. מכוח תכונות אלו זוכר ה' את ישראל ואוהב אותם, ומכוחן ייגאלו ישראל ממצרים כדי להיות לעם ה'.